למה אנו ממשיכים להיות פראיירים ?
חינוך פיננסי וייעוץ עסקי למשפחות ועסקים | קבוצת גיל אורלי
מאמרים > ניהול תקציב משפחתי
 

למה אנחנו ממשיכים להיות פראיירים?

 אנחנו חושבים שמינוס בחשבון מעיד על העדר רווחים, אבל אחת מכל 3 משפחות השייכת לשלושת העשירונים הגבוהים, מסיימת את החודש במינוס. המצב הזה נראה מקומם למי שנמצא בעשירונים הנמוכים יותר, שכן המחשבה שלנו היא שאם היינו מרוויחים יותר, מצבנו הכלכלי היה משתפר, אבל מינוס הוא לא סימפטום להכנסות נמוכות, אלא להוצאות גבוהות מדי.

 

 

 נקח לדוגמא שתי משפחות מהעשירונים הגבוהים. בשתיהן בני הזוג מרוויחים יפה, שכר של כ-25,000 ₪ בחודש. המשפחה הראשונה מסיימת את החודש עם מינוס של 8,000 ₪ בממוצע. היא אוהבת לחיות טוב – לקנות בגדים, לצאת למסעדות, לנסוע לחו"ל ולנצל את היכולת הכלכלית עד תומה ועוד קצת. לעומתה, המשפחה השנייה, מסיימת את החודש עם חסכון של כ-3,000 ₪, אותו היא שמה בתוכנית חסכון בנקאית.

 לאחר תקופה של 3 שנים, המשפחה שחיה במינוס תצבור היקפי חוב המגיעים לכדי 240,000 ₪, ומה יקרה למשפחה השנייה? היא כבר תצבור סכום של 108,000 ₪. לכאורה זה נראה לנו כסכום נאה, אבל בפועל גם המשפחה השנייה פספסה את ההזדמנות שלה. כאשר היא משקיעה באפיק שנותן פחות תשואה מהמדד, המשפחה השנייה למעשה מפסידה סכום כסף לא מבוטל.

 עבור מי הכסף שלכם עושה כסף?

 הרוב המשמעותי של המשפחות בארץ נמצאות באחד משני המצבים הללו – או שרוב המשכורת שלהן הולך לבנק ולחברות האשראי, או שיש להן חסכונות שלא ממונפים.

 אי אפשר להאשים אותן. לאורך חיינו אף אחד לא מלמד אותנו כיצד להתנהל נכון כלכלית, או כיצד לבחון השקעות הכוללות סיכון וסיכוי ולהחליט האם הן מתאימות לנו. את המחיר אנחנו משלמים. בעוד שאחרים שיודעים כיצד להתנהל, גורמים לכסף שלהם לעבוד בשבילם, הכסף שאנו אוגרים בשעות ארוכות של עבודה נעלם בקלות מדי. אז אולי במקום לעשות שעות נוספות, הגיע הזמן להתחיל לעשות כסף?

 "אני מכיר מישהו שאבד את כל הכסף שלו בבורסה", "כדי להתעסק עם נדל"ן צריך הון עצמי גבוה, ולהוציא כסף על עורכי דין", "אין לי זמן לשטויות הללו, יש לי משפחה להאכיל" אלו רק חלק מהתירוצים שאנשים מספרים לעצמם כדי להשאיר את המצב על כנו. על אף שבתור ישראלים אנחנו מתגאים בכך שאנחנו לא פראיירים, אנחנו ממשיכים להתנהל בדרך הזו ולתת לאחרים לעשות כסף על חשבוננו.

מפסיקים להכשיל את עצמנו

 הפחדים שלנו חוסמים אותנו מלהצליח, ולכן הדבר הראשון שמשפחה שרוצה לחיות טוב צריכה לעשות, הוא להתנתק מהפחד. חלק מהפחדים שלנו נובעים מחוסר ידיעה ואחרים מהחשש מפני הסיכון. למה למשל אנחנו לא פוחדים להשקיע בפק"מ שבו ההפסד בטוח? פשוט כי בתודעה שלנו הנושא ממוסגר כבטוח ולא כמסוכן. שינוי התפיסות הכרחי בדרך להצלחה כלכלית, אך לא קל לבצע אותו לבד. כדי להצליח להתגבר על הפחד עלינו להבין באמת את הקשר בין סיכוי וסיכון, וללמוד כיצד למסגר סיכונים, כך שבהנתן התרחיש הגרוע ביותר, עדיין לא נפגע קשות.

 נחזור רגע למשפחה מס' 2. אם משפחה זו היתה מתגברת על החששות שלה ומתחילה להשקיע לפני 3 שנים, כיום היה ברשותה סכום שקרוב ל-200,000 ₪, כמעט פי 2!

מפראייר לאחד שיודע

 שינוי דרכי החשיבה הוא אלמנט הכרחי להצלחה כלכלית. רובנו מניחים שעוד שעה נוספת במשרד תעזור לנו לצאת ממינוס או להתחיל לחסוך. אבל בואו נסתכל על הדברים כפי שהם: מה אנחנו מקבלים בעבור שעה נוספת במשרד? שעה נוספת תניב לנו בין עשרות למאות שקלים. לעומת זאת, מה נקבל עבור שעת ניהול הכסף שלכם? סגירת מינוס, קבלת ריביות גבוהות יותר על החסכון, והתחלת תהליך שבו הכסף שלכם מתחיל לייצר כסף בעצמו.

 אבל בלי הידע הדרוש, יהיה לנו קשה למצוא השקעות ששוות את הזמן והכסף שלנו. אנחנו יכולים לקרוא ספרים בנושא, לפנות ליועצי השקעות או לקחת קורס בתחום הזה, אבל דבר אחד ברור – כדי להקטין את הסיכון, עלינו לדעת יותר. ישנם כלים המאפשרים להפיק יותר מהכסף, וללא הכירות איתם נמשיך לעמוד במקום. יתרה מכך, ללא הכרות עם הכלים לניהול המאזן האישי שלנו, יהיה לנו קשה לנחש האם ההשקעות שלנו אכן טובות כמו התחזיות.

 רוב האנשים מסביבנו לא משקיעים, ולכן זוהי דרך שקשה לנו יותר לבחור בה, כיוון שהיא מבדילה אותנו מהסביבה. אבל האם האנשים שסביבנו חיים את החיים שהם היו רוצים לחיות? האם שווה לנו ללכת בדרך שלהם? כל אחד מאיתנו נמצא בפני התפצלות דרכים ויכול לבחור בין הדרך שבה כולם הולכים לבין הדרך שהלכו בה פחות.

 גיל אורלי

  

 
גירסת הדפסה   |   שלח לחבר