תחשבו הפוך תהיו עשירים מאת גיל אורלי
חינוך פיננסי וייעוץ עסקי למשפחות ועסקים | קבוצת גיל אורלי
מאמרים > עצמאות כלכלית
 

תחשבו הפוך, תגיעו רחוק

 

נחשו מי הפך לעשיר: מלצר צעיר וחסר השכלה, או איש היי-טק ותיק ומוערך? התשובה האמיתית לשאלה זו עשויה להפתיע רבים: בעוד שאיש ההיי-טק שאף כל חייו לעבודה בטוחה ולהכנסה יציבה מעבודתו, המלצר הצעיר החליט לחשוב הפוך: הוא לא חיפש  עבודה בטוחה, אלא השקיע בנכסים. הוא גם לא פחד מסיכונים, משום שראה בהם הזדמנויות. בגיל 50 איש ההיי-טק פוטר מעבודתו. בגיל 27 למלצר היו כבר כמה דירות... ועוד ידו נטויה

 

 

אמיר לא אהב ללמוד בבית הספר. זה פשוט שיעמם אותו. כדורגל, חברים ולהקת רוק היו בעיניו עיסוקים מעניינים הרבה יותר. זה לא הפתיע אף אחד ממכריו, כאשר בגיל 24 הוא מצא את עצמו בלי תואר אקדמי, בלי מקצוע, מתגורר בבית הוריו הפנסיונרים, עם עבודה מזדמנת כמלצר באולם אירועים ועם חברה שעימה חלם להקים משפחה... מהו, בעיניכם, הסיכוי של אמיר להפוך לעשיר? סביר להניח שמדובר בסיכוי קלוש...

על אף שלאמיר באמת היו כל הסיבות הנראות לעין לא להתעשר, המציאות הייתה שונה, משום שהיה לו יתרון אחד גדול על פני כל האחרים שסביבו: דרך חשיבה אחרת, לא שגרתית, שנקראת "דרך ההיפוך". מהי אותה דרך מיוחדת? ומה הפוך בה? אמיר, בדרך חשיבתו ובהתנהלותו, יכול להעיד עליה: הוא מורד במוסכמות ובחשיבה השגרתית, הוא חושב אחרת ובצורה יצירתית, דווקא במקומות שבהם כל האחרים "נכנסים לתלם". השאלות שלו שונות משל אחרים. הוא שואל: "למה? מה המטרה?". כשכולם מסביבו בטוחים ש"זה לא אפשרי", הוא מתעקש לברר "איך אפשר בכל זאת?"

אמיר מודע לכך, שכפי הנראה למעלה מ-90% מחבריו לא יגיעו לעצמאות הכלכלית שאליה הם מייחלים, ולכן אינו רוצה להיות כמותם. בעוד 11 שנה, כאשר ימלאו לו 35, שאיפתו היא לפרוש מעולם העבודה וליהנות מהמשפחה, שאותה הוא מתכנן להקים עם אשתו לעתיד.

 

החשיבה השגרתית של יואל

יואל היה תמיד הבחור המבטיח. תלמיד טוב, צייתן, ממושמע. איש מבין מכריו לא התפלא, כאשר פנה ללימודי מחשבים, שאותם סיים בהצטיינות, והפך לעובד היי-טק מסור. בגיל 35 כבר הייתה לו משרה מצוינת, לכל הדעות, כמנהל פיתוח בחברת היי-טק מכובדת, בשכר חלומי של 17,000 שקל נטו. הדבר לווה, כמובן, בסממני הסטאטוס המקובלים בקרב אנשים מסוגו: דירה יפה וגדולה, משכנתא עוד יותר גדולה, שני רכבים חדשים ליד הבית ומסורת מפנקת של שתי חופשות שנתיות בחו"ל. איש לא חשב אז, שהמצב הזה עלול להשתנות. ולא לטובה. הרי, לכאורה, לא הייתה לכך שום סיבה נראית לעין...

יום אחד פגש יואל בחברו מילדות, גדעון, ושמע ממנו על רעיון עסקי: להשקיע בקניית דירה בבאר-שבע. גדעון הסביר: "אני קונה דירה בפחות מ-200 אלף שקלים, משלם מכיסי סכום כ-40,000 שקל בלבד, ועל השאר לוקח משכנתא ל-10 שנים. שכר הדירה מכסה אותה ואני לא מרגיש את ההוצאה. כרגע אני שואף להגיע ל-6 דירות כאלה, האם תרצה להצטרף אליי?"

על אף ההזדמנות הברורה הנראית לעין, יואל ביטל את הצעתו של גדעון מיד. "בטח יש כאן איזה טריק, הרי אם זה היה כל כך טוב, כולם כבר היו עושים את זה. וחוץ מזה, ממש לא מתחשק לי עכשיו להתעסק עם דיירים טורדניים, שמעירים אותי בלילה, או בסוף שבוע, וזה קורה תמיד בסוף שבוע, כשדוד המים מתפוצץ או השירותים נסתמים. ומה עם המסים? ועם דיירים שלא משלמים שכר דירה? אתה יודע על כמה מקרים כאלה שמעתי? תאמין לי, זה רק כאב ראש, וחוץ מזה אין לי כרגע כסף נזיל", סיים יואל את דבריו.

מאז אותה פגישה עברו 15 שנים. יואל, שבגיל 50 פוטר מעבודתו משום שהחברה החליטה להעדיף להעסיק עובדים צעירים יותר, הצטער מאוד על כך שביטל ביהירות כה רבה את הצעתו של גדעון. הוא ידע היטב, שמאז מחירי הדירות עלו, המשכנתא נגמרה והיום גדעון הוא איש אמיד ומסודר בחיים. "ואילו אני, שראיתי את עצמי לאורך השנים כאדם חכם, מוצא את עצמי בן 50, מובטל, מחפש עבודה אך לא מוצא. אין לי אשליות, בגילי כבר לא מוצאים משרות עם שכר בגובה שאליו הורגלתי. כמה חבל שלא הקשבתי בזמנו להצעתו של גדעון".

 

כאן נשאלת השאלה: האם יואל טיפש? ברור לכולם שהתשובה שלילית: יואל היה תמיד  חכם, משכיל ומוכשר, אז איך דווקא יואל הגיע למצב, שבו בגיל 50 הוא נמצא בסכנה כלכלית? הסיבה לכך פשוטה: יואל, כמו רבים אחרים בסביבתו, ובהתאם לחינוך הכלכלי שקיבל בבית, במערכת החינוך ובסביבתו הקרובה, גיבש לעצמו תפיסה כלכלית מסוימת לגבי הצלחה וביטחון כלכלי, שהתגלתה כשגויה.

כמו שהוריו לימדו אותו, גם יואל האמין, שמשרה טובה כשכיר מוערך תספק לו ביטחון כלכלי לאורך כל חייו, בעוד שאם יתפתה להשקיע, הוא עלול לגלות, שמדובר בעניין מסוכן, והוא הרי לא מוכן לסכן את כספו, שהרוויח מעבודתו ארוכת השעות.

הוא האמין שהדרך להתקדם בחיים היא ללמוד, לעבוד קשה, להרוויח משכורת גבוהה ואז לחיות ברמת חיים גבוהה של מצליחנים לכאורה: בית יקר, מכונית יוקרתית ורהיטים נחשבים. עבור יואל, כמו עבור רבים אחרים, ההצלחה פירושה - לצרוך יותר, ובדרך זו להעלות את רמת החיים. בעיניו ביטחון כלכלי פירושו שמירה על מקום העבודה ועל השקעות זהירות ביותר, בלא נטילת סיכונים. לכן, לאורך חייו עד כה הסתפק יואל ברכישת נכס אחד בלבד - הבית שלו. מכיוון שעבד שעות רבות, בפועל מעל 200 שעות בחודש, כדי לממן את רמת החיים שלו, לא היה פנאי לעסוק בצבירת נכסים. נוסף על כך, מפאת חוסר הזמן, לא חיפש לאורך השנים את העסקאות המשתלמות ביותר בהקשר לחיי היום-יום שלו, ומשום כך שילם יותר על קניות מזון ומכולת, על מנוי הטלוויזיה בכבלים, על הטלפונים הסלולאריים וכדומה. יותר מכך: על אף שיואל חלם, כמו חבריו, להיות עשיר, הוא מעולם לא השקיע זמן או כסף ללמוד איך עושים את זה באמת.

 

 
גירסת הדפסה   |   שלח לחבר