כמה עולה לנו שירות מילואים של 30 יום?
לפני שנה בדיוק, בשלהי מלחמת לבנון השנייה, אלפי מילואימניקים החלו למחות על תנאי השירות. הם הופתעו לגלות כי בבסיסים קיים מחסור חמור באמצעי לחימה, מיגון ומזון. רבים מהם הבינו כי אין טעם לחכות עד שהצבא ישלים את החוסרים וקנו ציוד בכספם.
ואולם מתברר כי אנשי מילואים צריכים לממן את הצבא לא רק בעתות מלחמה. כל מי ששירת במילואים יודע כי מעבר לסיכון ולניתוק משגרת החיים ומהמשפחה, יציאה למילואים כרוכה גם בהפסדים כספיים. הצבא אינו מכסה את כל ההוצאות, ובמובנים רבים המילואימניק הוא זה שמסבסד את צה”ל – ולא להפך.
TheMarkerWeek החליט לבדוק, בראשונה, מהו תג המחיר המדויק של שירות מילואים ממוצע. לשם כך נעזרנו בארגון המילואימניקים “פורום החפ”שים” ובכמה מילואימניקים ותיקים ששירטטו את מפת העיוותים הכלכליים וסיפרו על ההוצאות שאליהן נגררים חיילי המילואים ומשפחותיהם. מהבדיקה עולה כי שכיר המשרת בכל שנה 30 יום במילואים מפסיד בממוצע 5,640 שקל. עצמאי מפסיד בממוצע אף יותר – כמעט 26 אלף שקל.
הבדיקה נערכה בעזרת הכלכלן גיל אורלי, מנכ”ל קבוצת “גיל אורלי”, המתמחה באימון וייעוץ פיננסי למשפחות ועסקים. החישוב מתייחס לשכיר שמרוויח את השכר הממוצע במשק – 7,500 שקל בחודש – ולעצמאי עם מחזור מכירות של 80 אלף שקל בחודש, המרוויח לאחר ניכוי הוצאות 16,549 שקל.
שכר
עלות: 2,965 שקל לשכיר, 22,500 שקל לעצמאי
המדינה אמנם מחזירה למילואימניקים את השכר שהפסידו בזמן השירות, אך בבסיס ההחזר הזה נמצא עיוות שמביא לאובדן הכנסה. ההחזר ליום מילואים מחושב לפי השכר ברוטו של שכיר או ההכנסה של עצמאי בשלושת החודשים שקדמו למילואים, חלקי 90 יום. ואולם השכר מבוסס על 22 ימי עבודה בחודש, כך שבחישוב הוגן צריכים לחלק את ההכנסה בשלושת החודשים האחרונים ב-66 בלבד. הדבר היה מעלה את ערכו הכספי של יום מילואים בשליש, ומשקף באופן מדויק הרבה יותר את ההפסד הכספי של העובד.
הנפגעים העיקריים מהחישוב הזה הם אלה שמשתכרים לפי שעות או משמרות. השכר שמקבלים עובדים אלה בעבור החודש שהיו במילואים נמוך בדרך כלל מזה שהיו מקבלים בעבור חודש עבודה רגיל. עובדים בשכר גלובלי מקבלים בדרך כלל את אותה המשכורת בעבור חודש שבו היו במילואים, אף שבחודש זה הם עבדו בעבור הצבא גם בשישי ובשבת. אם בחודש שבו היו במילואים חלים גם חגים – ההפסד שלהם גדול אף יותר.
בנוסף, מי ששכרו עלה בשלושת החודשים שקדמו לשירות המילואים יקבל בעבור השירות שכר נמוך יותר, המבוסס בחלקו על משכורתו הקודמת.
הפגיעה בעצמאים חמורה יותר. בנוסף לחישוב ההחזר המעוות, עליהם להתמודד גם עם אובדן הכנסות, נטישת לקוחות קיימים והפסד לקוחות חדשים. במקביל, ההוצאות הקבועות שלהם, כמו תשלום שכר לעובדים, אינן משתנות.
“בפלוגה שלי יש בחור שהוא בעל מאפייה קטנה והעובד היחיד בה”, מספר דוד מורגנשטיין, 29, קצין מילואים מירושלים. “מבחינתו הליכה למילואים משמעה סגירת המאפייה. מילואימניקים אחרים אצלנו הם טכנאי מזגנים. אם המילואים נופלים על חודשי הקיץ, הם מפסידים אחוז ניכר מההכנסה השנתית. האנשים האלה מגיעים למילואים, עושים את המשמרת שלהם, טסים חזרה לעבוד וחוזרים לעוד משמרת, בלי הפסקה”.
לדברי אורן, 31, סמ”פ בפלוגת חי”ר, “חייל שהוא עצמאי ואין לו שותף פשוט לא יכול להתמודד עם המילואים. מי ישמור לו על העסק? ואולם הצבא לא ממש מכיר בבעיה הזו כעילה לוויתור או הקלות במילואים, ולכן אנחנו מסדרים את זה בתוך הפלוגה. אנחנו מאוד משתדלים להתגמש עם העצמאים”.
אוכלוסייה נוספת שסובלת מהיציאה למילואים היא הסטודנטים. רובם אינם עובדים או עובדים בחצי משרה, ולכן מקבלים החזר של 119.5 ליום – שכר המינימום במשק חלקי 30 יום. בהנחה שיום עבודה נמשך 8.5 שעות, החזר זה משקף שכר של 14 שקל לשעה – פחות משכר המינימום לבני נוער שעובדים בקיץ.
לכך צריך להוסיף הפסדים כלכליים אחרים. סטודנטים היוצאים למילואים בחופשת הקיץ מתקשים עם שובם למצוא עבודה לזמן הקצר יחסית שנשאר עד תחילת הלימודים. סטודנטים היוצאים למילואים בזמן הלימודים מפסידים לעתים חומר ומבחנים ונאלצים לעשות קורסים בשנית. הדבר עלול להביא להארכת הלימודים בסמסטר נוסף, שעליו משלמים הסטודנטים מכיסם.
“בחומת מגן האריכו לנו את התעסוקה המבצעית בשבוע”, מספר מורגנשטיין. “אחד החיילים, סטודנט למשפטים, הפסיד בגלל זה סמסטר. הוא היה צריך לשלם על עוד סמסטר שבמהלכו גם לא יכול היה לעבוד הרבה, והכי גרוע – כניסתו לשוק העבודה נדחתה בשנה שלמה”.
גם המעסיקים מפסידים כסף מימי המילואים. “הביטוח הלאומי מחזיר למעסיק רק את גובה שכר הברוטו של המילואימניק”, מסביר עלה מיקנובסקי, יועץ ארגוני הפעיל בארגון המילואימניקים פורום החפ”שים. “עם זאת, אין החזר על הטבות כמו הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות או רכב צמוד, שמגיעות עד ל-30% נוספים מהשכר – והמעסיק חייב להמשיך לשלם אותן כאילו העובד עבד.
למעשה מי שמעסיק כיום מילואימניק צריך להיות ציוני אמיתי, כי יציאת העובד גם פוגעת בעבודה וגם גורמת להפסד כספי”. בנוסף, הביטוח הלאומי משלם למעסיק רק אחרי שהחייל מסיים את המילואים והתביעה שמגיש המעסיק מאושרת. “למעשה, המעסיק נותן כך הלוואה ללא ריבית למדינה”, אומר מיקנובסקי.
נסיעות
עלות: 625 שקל
הצבא מספק לכל איש מילואים שוברים לשתי נסיעות בלבד באוטובוס או ברכבת: נסיעה לבסיס בתחילת השירות ונסיעה בחזרה הביתה עם סיומו. בנוסף, יכול המילואימניק לקבל החזר הוצאות כנגד הצגת כרטיסי נסיעה בתחבורה ציבורית בכפוף למילוי טופס.
הצבא פועל בעיקר במקומות מרוחקים מריכוזי אוכלוסייה, ולכן מילואימניקים רבים בוחרים להגיע לשירות במכוניתם הפרטית. לנוחות ולחיסכון בזמן תפקיד מכריע בבחירת הרכב הפרטי. הצבא לא נותן כל החזר בגין השימוש ברכב הפרטי, אפילו לא בגובה הנסיעה באוטובוס שהחייל זכאי לה.
וזה עוד לא הכל. “לא מעט מילואימניקים רותמים את המכונית הפרטית שלהם לטובת היחידה, כי הרבה פעמים הצבא לא מספק רכב מינהלתי”, אומר גיל ביקל, 37, סמג”ד במילואים ובכיר ב-SAP באזרחות. “הם יודעים שאם לא יתרמו את המכונית, החיילים יצטרכו לסחוב טונות של ציוד בידיים. אז מכניסים מכונית אחת לבסיס, ומשתמשים בה להובלת ציוד, פעמים רבות בדרכים לא סלולות. הרבה פעמים יש נזקים שהביטוח לא מכסה. באחד התרגילים, למשל, למכונית שלי נגרם נזק שעלות התיקון שלו היתה כ-700 שקל. הצבא נהנה מכל העולמות: מעודד את התופעה בכך שהוא מאשר את כניסת המכוניות לבסיסים, נהנה מהחיסכון ולא נושא באחריות לנזקים”.
לפי החישוב של אורלי, איש מילואים מוציא בממוצע 625 שקל על נסיעות. החישוב מבוסס על המרחק בין תל אביב לצאלים (117 ק”מ), ועל ההנחה שאיש המילואים יוצא לשתי חופשות בתקופת השירות. החישוב אינו כולל יציאות נוספות הביתה וגם לא בלאי שנובע מהשימוש במכונית כרכב מינהלתי.
אוכל והשלמת ציוד
עלות: 550 שקל
המילואימניק הממוצע מוציא סכום לא מבוטל על הדברים הקטנים שאמורים להפוך את השירות שלו לנסבל יותר, כמו פנס, בטריות, אולר, אזיקונים או נעליים קלות.
“בחורף ההוצאה על ציוד עולה, כי יש הרבה פריטים מחממים שהצבא לא מספק או שמספק במצב בלוי ולא ראוי לשימוש”, אומר ביקל. “אנשים קונים שקיות חימום, חרמוניות, חליפות סערה, כפפות, צעיפים וכובעי צמר. להערכתי, אני מוציא בממוצע לפחות 100 שקל על אביזרים לקראת כל מילואים”.
