עברנו את פרעה, נעבור גם את זה?

חג הפסח, חג החירות, הוא עיתוי מצוין לתהות "מהי חירות?" או, אולי, על דרך השלילה "מהי עבדות?"

האם ייתכן שכולנו "עבדים" אפילו בלי שאנחנו חשים בכך?

האם השגרה שלנו, ההתנהלות השוטפת שלנו, היא זו שמוליכה אותנו בנתיב השעבוד, הרבה מאות שנים לאחר שאבותינו יצאו ממצרים?

איך, ייתכן, שאנחנו, אנשים טכנולוגיים, מודרניים, מתקדמים, הנתפשים בעיני עצמנו כ"חופשיים" מאחר שאנחנו חיים במדינה דמוקרטית (בניגוד לתושבי מדינות טוטאליטריות, למשל) בכ"ז, איננו חיים את החיים שלנו כמו שאנחנו רוצים לחיות אותם, כמו שהיה מגיע לנו לחיות אותם?

מדוע איננו יכולים לעבוד בדיוק כמה אנחנו רוצים לעבוד, ולחיות ללא דאגות פיננסיות מכבידות, ללא נדודי שינה בכל פעם שמתקרב ה-10 בחודש, בכל פעם שאנחנו עומדים בפני הוצאה כלכלית גדולה? בלי לקבל פרפרים בבטן בכל פעם שאנחנו ניצבים בפני צומת דרכים פיננסית?

האם, אנחנו, בעצם, איננו בני חורין, רק שאיננו מודעים לכך?

חירות? אחריות? האם הן מנוגדות זו לזו?

כמובן שכל סוג של אחריות שניקח על עצמנו הוא סוג מסוים של שעבוד וחוסר חירות.

למשל, אינכם יכולים לצאת לחופשה בחו"ל באופן ספונטני ומעכשיו לעכשיו, אם אתם מנהלים עסק עצמאי, או שיש לכם ילדים שנדרשים להתייצב בגן או בבית הספר, אבל, ישנו הבדל גדול בין אותה אחריות שאנחנו לוקחים על עצמנו מרצון, לבין מגבלות ותכתיבים המגיעים מגבוה, מלמעלה – מגובהו של תזרים המזומנים העומד לרשותכם.

בסיכומו של דבר גם בעידן המודרני, על כל צדדיו ההומניים, האקולוגיים והרוחניים, הכול מתחיל ונגמר בכסף – במשאבים העומדים לרשותנו, בזמן שאנחנו משקיעים בעבודה מול התמורה הפיננסית לה אנחנו זוכים.

כך שגם עבודה מכניסה, אם היא עומדת ביניכם לבין ילדיכם בשל השעות הארוכות שאתם נדרשים להקדיש לה, יוצרת מצב בו אתם נמצאים במצב של שעבוד – אינכם בני חורין.

 

בועז מנתץ קירות

את המסקנה החשובה הזו, הסיק על בשרו בדרך הקשה, בועז אחילאה, הומיאופת קלאסי, גרוש, אב לשניים, עם תינוקת נוספת בדרך מבת זוגו החדשה.

 

בועז, ספר לנו איך הכול התחיל?

לפני מספר שנים, מיד לאחר הגירושים שלי, מצאתי את עצמי במצב מסוכן מבחינה כלכלית – במצב של שוויון מוחלט בין ההוצאות להכנסות שלי.

ההוצאות שלי, בתקופה ההיא, היו גבוהות מאד, מכיוון שנאלצתי, בנוסף לדירתי בת"א, להחזיק דירה נוספת בסמוך לגרושתי ולילדים, וזאת, מעבר להוצאות על המזונות, שנועדו להבטיח שרמת החיים של הילדים לא תיפגע בעקבות הגירושים. כך, שבכל חודש, עוד לפני שדיברנו על כל הוצאה אחרת, כבר 8,000 ₪ שוריינו לצרכים האלה.

חשתי מיואש ומוגבל, הרגשתי חסר אופטימיות בנוגע ליכולת השתנותם של הדברים בעתיד. נעתי במסלול התרסקות ידוע מראש – עבדתי כל הזמן, רק כדי להגיע לסוף החודש ולגלות שלא רק שלא נשאר לי כסף לכלום אחרי כל התשלומים, אלא שגם לא ביליתי עם הילדים שלי מספיק זמן איכות כמו שרציתי.

אף על פי שהמשכורת שלי נחשבה למכובדת מאד, היא הספיקה רק בקושי, לכסות את כל ההוצאות שהיו לי בתקופה ההיא.

הרגשתי שאני חייב לשנות משהו בתכנות הפנימי שלי!

לצאת ממרוץ העכברים המטורף הזה, כי חייבת להיות דרך יעילה יותר לחיות את החיים האלה!

 

קראתי באינטרנט מספר כתבות של גיל אורלי, והבנתי, שאני נמצא בדיוק במצב שעליו הוא מדבר – סכנה כלכלית. פתאום הבנתי כי אני נמצא במצב בו, למעשה, בכל יום נתון, עלולה החברה הקטנה שבה אני עובד להחליף אותי בעובד שמשתלם לה יותר, ואז, בשנייה אחת, אני מאבד גם המשכורת הזו, שהייתי תלוי רק בה.

מה השתנה מאז?

עברתי את הקורס לפני כשנה וחצי – שנתיים. אף על פי שאני עדיין עובד באותה החברה, באותה המשכורת (פחות או יותר), במקביל, אני פועל כל הזמן כדי ליצור לי נכסי נדל"ן בארץ ובעולם או נכסים אינטרנטיים ויוצר לי אלטרנטיבה להפחית בשעות עבודה.

כיום, בכל חודש, נוסף למשכורתי הקבועה, נכנסת לחשבון הבנק שלי, מאותם נכסים, תוספת של כ-1,500$. מה שאומר, שכרגע, לפני שנכנסת המשכורת שלי, כבר 3/4 מההוצאות החודשיות שלי מכוסות.

אף על פי שלא הכול הולך חלק תמיד, זה גורם לי להרגיש חופשי ומשוחרר יותר. בעבר, כל הוצאה שלי הכניסה אותי ללחץ, כיום, אני מתקדם כל הזמן, יוצר לעצמי מקורות הכנסה נוספים!

מהו הטיפ שלך לקוראים שנמצאים כרגע במצבך?

 

"הדבר הגרוע ביותר הוא לשקוע בייאוש.

חייבים להבין (ולהאמין) שלא משנה מה המצב המשפחתי שלכם, בני כמה אתם, או כמה כסף ישנו כרגע בחשבון הבנק שלכם, תמיד יש איך להשתפר משם!

תוכלו להתחיל, למשל, בחיפוש בגוגל על המילים "how to create assets" או "איך ליצור נכסים", אם השימוש באנגלית מקשה עליכם!"

 

דפנה יוצאת מהקופסה

סיפורה של דפנה סופרין, חוזרת בתשובה, נשואה ואם לחמישה ילדים בוגרים, מוכיח כי גם אם מצבכם הפיננסי, לכאורה, טוב, אין זאת אומרת כי אתם באמת חופשיים מדאגה כלכלית.

 

דפנה, מה בעצם הייתה הבעיה? על הנייר הכול נראה מבטיח, לא?

בעלי ואני, שנינו בשנות החמישים לחיינו, לפני כמה שנים, היינו במצב שאחרים רק יכלו לחלום עליו – ירושה שקיבלנו הבטיחה לנו בית גדול, היו לנו עבודות מכניסות, אבל חשנו שאנחנו בנתיב של התנהלות כלכלית שאיננה נכונה, מאחר שבכל פעם שבו רצינו לעשות משהו שבאמת רצינו, נאלצנו לצורך כך לקחת הלוואה מהבנק, כאילו מדובר במותרות, ולא במשהו שמצבנו הכלכלי אמור לאפשר לנו באופן הגיוני.

חשתי שאני לא חופשייה, אני נכנסת לסחרור, לוקחת הלוואה ועוד הלוואה לכסות את הראשונה, ושלישית כדי לכסות את השנייה, וכך, חוזר חלילה.

לכודה ללא מוצא במעגל של מינוס וחוסר ולא מצליחה לצאת ממנו למעגל של עושר, אושר וחירות. הרגשתי, בתוך שאותו מעגל של גלגולי כספים והלוואות, שאני עושה משהו באופן שגוי, שבמקום שהכסף ישרת את מטרותי, אני משרתת אותו, כשהוא, בעצם, בכלל לא שלי, אלא של הבנק.

אחרי כל מיני "תכניות שפע" שפגשתי בדרכי בחיפוש אחר הפתרון, התכנית של גיל והפיתרון שהיא הציעה, פתחה לי בפני עולם ועזרה לי לגבש את הדרך הנכונה עבורי לשבור את המעגל הזה.

 

מה השתנה מאז?

עוד לפני שהגעתי לתכנית, ידעתי שצריך לעצור הכול, לעשות סטופ ולשבור את הכלים!

להפסיק לקחת עוד ועוד הלוואות.

שילוב מנצח של ידע כלכלי ושינוי תודעתי שקיבלתי בתכנית פקחו את עיני והבנתי, שלצורך מימון החלומות שלי, כמו העסק שהקמתי "כתף נשית" שתומך ומלווה נשים ברגעים שהן צריכות את זה או לנסוע לאומן למלא את המצברים הנפשיים שלי, אין צורך לקחת הלוואות!

הכול יכול להגיע מנכסים משלי. אין יותר כרטיסי אשראי, אין הלוואות נוספות על אלה שכבר לקחתי בעבר ואני ממשיכה לשלם, נגמרה התקופה של עבודה בשביל הבנק.

עכשיו, אני עובדת בשבילי, בשביל להגשים את החלומות שלי, ליהנות מהחיים כמו שמגיע לי!

מהו הטיפ שלך לקוראים שנמצאים כרגע במצבך?

אם אתם יודעים (או מבינים) שיש לכם נטייה להיסחף לתוך מעגלים כאלה, אל תכנסו אליהם מלכתחילה!

בשלב הראשוני, סיגרו את כל כרטיסי האשראי שלכם, צמצמו הוצאות למינימום האפשרי, והקפידו לסיים כל חודש בפלוס של לפחות שקל אחד בחשבון הבנק.

הקפידו שלא לגלוש למינוס!

לכל אחד מאיתנו יש "חירות" משלו

לחירות, מעצם הגדרתה, פנים רבות.

עבור אחד – פירושה של חירות זו הוא הזכות לעסוק בעבודה שהוא אוהב, בהנאה מלאה ומבלי צורך לבדוק עד כמה היא משתלמת לו,.

עבור אחר – היכולת לעבוד את מספר השעות שמאפשר לו לבלות עם בת הזוג, עם הילדים או המשפחה.

עבור השלישי – היכולת לעבור את כל אחד מימי החודש בשלווה, בלי לחשוש שמא, שכח להביא בחשבון תשלום כלשהו, שעלול להנחית את החשבון שלו מפלוס זעיר ומצומצם למינוס מבעית.

בשורה התחתונה, חירות, פירושה עצמאות פיננסית, הידיעה שלא משנה מה קורה כרגע, אם אתם נמצאים בתנועה קדימה, צוברים נכסים, אתם על הנתיב הנכון.

האם אתם אכן על הנתיב הנכון?

ויתרה מכך, לא רק אתם.

אם אתם מכירים מישהו שנמצא במעגלי הלוואות נצחיים, במינוס תמידי,

או מישהו שלכאורה, מרוויח יפה, אבל לא חי כמו שהוא אמור לחיות ומצליח רק בקושי להתגלגל מחודש לחודש,

שילחו לו קישור לכתבה, הוא יהיה חייב לכם תודה (ואת ה"חוב" הזה, הרבה יותר קל לממש, מאשר את החובות לבנק ).

השארת תגובה